meirlabs
מאיר רוזנשייןכמה זמן באמת לוקח לאמץ AI?
אוטומציה פשוטה, כמו כלי שמנסח תשובות למיילים שגרתיים, מגיעה לשימוש יומיומי תוך ימים ספורים. תהליך עבודה רב-שלבי שצוות שלם נשען עליו לוקח יותר כמו 6 עד 8 שבועות, והזמן שנחסך מתחיל כבר בימים הראשונים אחרי ההשקה. עסק הוא בסך הכול רצף של מחזורים קצרים כאלה, בערך אחד בחודש, כך שה-AI מגיע לתהליכי הליבה שלכם תוך שנה, לא תוכנית בת חצי שנה אחת. כשזה נמשך יותר מדי, הסיבה היא היקף ואישורים, לא הטכנולוגיה.מבצע השקה: לקוחות ראשונים מקבלים 50% הנחה על הבנייה הראשונה, כך שהעלות בפועל היא כמחצית מהמספרים האלה. קבעו תוכנית AI חינם כדי לנצל את המבצע.
"אימוץ AI" הוא לא דבר אחד עם לוח זמנים אחד. שתי התשובות הרגילות, "סוף שבוע" ו"חצי שנה", שתיהן מפספסות שתהליך עבודה אחד ועסק שלם הם משימות שונות על שעונים שונים. מבלבלים בין השניים, ומקבלים את האימה של חצי השנה.
למה אנשים מצפים שזה ייקח חצי שנה?
כי זה הזמן שלוקח לגרסת הוועדה. לקרוא מצגות ספקים, להריץ תהליך רכש, לאשר פלטפורמה, לאייש תוכנית, וחצי שנה חלפה לפני שמשהו בכלל יוצא לדרך. אף חלק מהזמן הזה הוא לא ה-AI. אלה הפיגומים שחברה בונה סביב החלטה שהיא עוד לא קיבלה. מדלגים על הפיגומים, בוחרים תהליך עבודה אמיתי אחד, והשעון שבאמת חשוב נמדד בימים ובשבועות, לא בחודשים.
מה באמת אפשר לשלח תוך כמה שבועות?
פרוסה אחת צרה אבל שלמה של תהליך עבודה, בשימוש יומיומי. כמה זמן זה לוקח תלוי כמה הכלי צריך לעשות. אוטומציה פשוטה, נגיד סוכן שקורא מיילים נכנסים ומנסח את התשובה הראשונה לאישור של בן אדם, עוברת מהתחלה לשימוש יומיומי תוך ימים ספורים: יום אחד לתחום את הפרוסה, יומיים לחבר אותה לתיבת הדואר, ויום-יומיים למשתמשים אמיתיים לבחון אותה. תהליך עבודה רב-שלבי ומלא יותר שצוות שלם נשען עליו, נגיד כזה ששולף חשבוניות מהתיבה, מתאים אותן מול מערכת הנהלת החשבונות, ומסמן רק את החריגים, הוא יותר כמו 6 עד 8 שבועות, כי הוא נוגע ביותר מערכות ויותר אנשים צריכים לבטוח בו לפני שהוא נשלח.
אותו שעון: הכלי הפשוט בשימוש יומיומי עוד לפני סוף השבוע הראשון; תהליך הצוות נוחת בין שבוע 6 לשבוע 8.
המטרה במחזור הראשון היא לא "מרשים", היא "אנשים פותחים אותו בלי שמזכירים להם". היכן כל אחד מהם נוחת תלוי באותם דברים שמותחים כל פרויקט, כמה מערכות הוא נוגע בהן, כמה נקיות הן, וכמה אנשים צריכים לאשר, לא במודל. וברגע שזה פעיל, ההשפעה לא נדחית: אנשים מתחילים להישען עליו תוך ימים, והגרסה הידנית מפסיקה לאכול להם את השבוע. מהניסיון שלי, תהליך עבודה אחד בשימוש יומיומי מחזיר לצוות בערך 30% מהזמן שהמשימה הזו נהגה לאכול, אותו מספר שהפריסות הגדולות מדווחות עליו (American Express קיצרה את זמן מחזור הקידוד שלה ב-30% ב-11,000 מהנדסים), וזו כל הסיבה שבגללה שווה להשקיע את זמן הבנייה.
מה באמת מאט את אימוץ ה-AI?
שלושה דברים, אף אחד מהם לא המודל:
- היקף: לנסות לתקן מחלקה שלמה בבת אחת במקום תהליך עבודה אחד.
- חוב אינטגרציה: הכלי צריך להגיע למערכות שהעבודה כבר חיה בהן, ומערכות מבולגנות ולא מתועדות לוקחות יותר זמן לחיבור ממערכות נקיות.
- אישורים: כל מאשר נוסף בין "זה עובד" ל"משלחים את זה" מוסיף זמן לוח שנה שהטכנולוגיה לא צריכה.
מקצרים את השלושה האלה ולוח הזמנים קורס.
איך מתקדמים מהר יותר בלי לקצץ בפינות?
לא על ידי זירוז הבנייה, אלא על ידי צמצום המטרה. בוחרים את תהליך העבודה עם הכי הרבה חיכוך ידני וחוזר, משלחים ממנו פרוסה אחת, ונותנים לשבוע של שימוש אמיתי לספר לכם אם היה שווה לבנות אותו לפני שמתחילים את הבא. המהירות מגיעה מלעשות דבר אחד עד הסוף ולתת לו להוכיח את עצמו, ואז לעשות שימוש חוזר בעבודת היסוד הזו בתהליך העבודה הבא, וזו הסיבה שמחזורים מאוחרים יותר רצים מהר יותר מהראשון. עסק שמשלח כלי עובד אחד בחודש מכניס AI לתהליכי הליבה שלו תוך שנה, בלי תוכנית אחת בת חצי שנה.
כל תא הוא כלי אחד בשימוש יומיומי. הקצב מצטבר מחודש 1; התוכנית לא מספקת דבר עד חודש 6.
מבחן פשוט לפרוסה הראשונה: אם אי אפשר לתאר במשפט אחד מה היא עושה ומי יפתח אותה כל יום, ההיקף עדיין גדול מדי. מצמצמים אותו עד שאפשר, ומשם השבועות מתחילים להיספר.